קלסטרופוביה

מה זה קלסטרופוביה או חרדה ממקומות סגורים?

קלסטרופוביה היא הפרעת חרדה ספציפית מסוג פוביה – שגורמת לנו לפחד ממקומות סגורים, כדוגמת מעלית, מערה, כלי רכב, חדר צפוף או מרחב ללא חלונות או יציאות מוסדרות. המילה קלאסטרום ביוונית פירושה מקום סגור, ופוביה ביוונית הינו פחד.

בשפה הטיפולית אנו משתמשים במילה פוביה כדי להגדיר חרדה ספציפית בהקשר מסוים (למשל פחד גובה, פחד מעכבישים, פחד ממקומות סגורים). למעלה מ-5 אחוזים מהאוכלוסייה בעולם המערבי, סובלים מפוביה ממקומות סגורים או צפופים.

ייתכן ונרגיש אי שקט גובר, דאגה מוגברת ומצוקה נפשית אשר מופעלת ומתגברת לקראת שהות או בנוכחות במקומות סגורים או צפופים כגון: בדיקת MRI, מעלית. במקרים כאלה אנו ננסה להימנע או להסיח את דעתנו ממקומות ופעולות שונות הקשורות ישירות או בעקיפין לשהות במקום סגור, זאת בכדי למנוע מעצמינו התמודדות עם המצוקה והסבל הכרוך במקום סגור.

אם יש לכם ספק האם אתם או מישהו שיקר לכם סובלים מחרדה ממקומות סגורים, אנחנו מזמינים אתכם להמשיך להתקשר אלינו, להתייעץ ולתאם פגישה בכדי שנוכל לבחון ביחד איך לעזור לכם. אתם לא צריכים להישאר עם הקושי לבד.

אז איך נזהה אם יש לנו קלסטרופוביה / חרדה ממקומות סגורים?

קודם כל חשוב שנבין כי ישנם ביטויים שונים של חרדה, ועל כן נוכל לראות טווח של התנהגויות, הימנעויות ורגשות שונים בהתאם לחומרת המצב, ובהתאם לאופי השונה של כולנו. ייתכן ונחוש כי אנו עומדים למות, לא מסוגלים לנשום  או עומדים לקראת התקף לב.

במצב שכזה, סביר להניח כי מקום סגור נתפס אצלנו, במערכת הקוגניטיבית כאיום וסכנה על חיינו, ואנו נחווה התקף פאניקה שמתעורר לקראת או בשהות במרחב סגור. ייתכן ובהתכוננות לקראת פעולה מסוימת שמעוררת חרדה, כמו קניית כרטיס לנסיעה ברכבת או אריזת מזוודה לקראת טיסה – אנו כבר נתחיל להרגיש תסמינים של אי שקט, הזעה, עצבנות בגוף, דופק מהיר ועוד.

אפשרות נוספת היא שנסתכל תכופות על יציאות חירום או חלונות, נקפיד לשבת או לעמוד ליד פתחי יציאה, ננסה לדחות או להימנע מבדיקות כמו סי טי או MRI, נרגיש מצוקה במקומות צפופים כמו פקק תנועה, מנהרות, תאי הלבשה, שירותים ציבוריים, מתקן רחצה לרכב וכדומה. ככל שנמנע מיותר פעולות ומצבים שמעוררים חרדה – כך רמת התפקוד שלנו בחיינו והרווחה הנפשית שלנו נפגעת ופוחתת.

או השאירו פרטים כאן

איך נוכל לסייע לכם בחרדה מפני מקומות סגורים?

בהמשך המאמר שלנו, תקראו רשימה של תסמינים שיכולים להתעורר. לא חייב שתזדהו עם הכול, אבל עם חלק מהדברים שרשמנו כאן – מדברים אליכם או שאתם מזהים זאת אצל יקירכם – ואתם מרגישים שאתם רוצים עזרה- אתם מוזמנים להתקשר אלינו ולקבוע פגישה. בטיפול אנחנו נבין את המקור לחרדה, נבין איך החיים שלכם נפגעים ואיפה בעצם החרדה מחללים סגורים מקשה ומעכבת אתכם בחייכם.

נתווה תוכנית טיפול מסודרת, בהתאם לקשיים שאתם מתמודדים, נלמד לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות שמעוררים חרדה ומפעילים אתכם אוטומטית, בהימנעויות והסחות דעת.

נלמד טכניקות חדשות ומיומנויות חדשות, נעשה חשיפות הדרגתיות למקורות החוויה הרגשית המורכבת, ובעיקר נהיה ביחד – במה שעובר עליכם. הקשר הטיפולי, לפני הכול- הוא העיקר ותמיד יהיה הנר לרגלינו.

אז מה לגבי הרשימה של תסמיני קלסטרופוביה?  

בעת כניסה או לקראת כניסה למקום סגור ייתכנו חלק מהתסמינים הגופניים: קוצר נשימה או קושי לנשום, דופק מהיר, הזעה, בחילה, רעידות, צמרמורות, סחרחורות יובש בפה, גלי חום, כאב בחזה או בבטן, כאב ראש, נמלול בחלקים שונים בגוף, תחושת מחנק, דחף לגשת לשירותים, תחושת איבוד זמן או מרחב.    

כחלק מהמחשבות שיופעלו באותו זמן: ייתן ונחוש שאנו עומדים למות, שאנו לקראת אבדון, שאנו לא נתפקד אם יקרה אסון, שאנו לא מסוגלים לעצור את מה שקורה, שאין לנו שליטה על המצב, שמה שקורה לא הגיוני אבל אין לנו יכולת לשנות זאת, שיקרה לנו או לאהובינו משהו חמור, ושאנו לא מסוגלים לשאת את הסבל הזה.

הרגשות הנלווים בהמשך למחשבות והביטוי הפיסי עשויים לכלול: אימה, פחד, דאגה רבה, חוסר אונים, תסכול, בושה ועוד רגשות שליליים שיכולים להוביל להתפרצות בכי, צעקות, ניסיון לברוח מהמקום, היצמדות לחלון או לדלת יציאה, קושי לדבר ועוד.

מה ההשלכות על איכות חיינו אם אנו סובלים מפוביה/חרדה מפני מקומות סגורים?

כאמור ההשלכות על חיינו יכולות להיות מגוונות ושונות בהתאם לדפוסי ההתנהגות, להימנעויות שלנו ולאופן שבו אמצנו לעצמינו הרגלי חיים שונים, כדי להכיל את החרדה והמצוקה הנפשית הנגרמת במקומות סגורים. ייתכן ואתם קוראים זאת וחושבים על מישהו מבני משפחתכם או אתם בעצמיכם, שכבר התרגלתם ופיתחתם הסתגלות למצב – זה דבר נורמטיבי והגיוני. אנשים יכולים לומר שהם נמנעים מלעלות במעלית כי הם מעוניינים לעשות ספורט, או נמנעים מטיסות כי הם לא אוהבים לצאת לחופש, או נמנעים מללכת לרחוץ את האוטו כי הם מעדיפים לשטוף אותו בעצמם, או לא הולכים לבדיקת סיטי כי אין צורך והם מרגישים טוב. המחשבות והסיבות למה להשאיר את המצב כפי שהוא- יכולות להיות רבות גם כן.

במידה ואתם מרגישים שאין צורך בטיפול כי המצב אינו משפיע או מגביל אתכם בחייכם מספיק לחומרה- אנו ממליצים לכם לנסות לדמיין את התרגיל הבא: נדמיין מצב בו לא הייתם מרגישים מצוקה נפשית במקומות סגורים או בעת עשיית פעולות כמו כניסה למעלית, שהות במערה או מנהרה בכביש, כניסה להופעה או טיסה, או כל דבר שאתם נמנעים או מרגישים איתו היום קושי נפשי בהקשר לכך.

תדמיינו את עצמכם מתפקדים בחיים שלכם כאילו אין בכלל קלסטרופוביה:

כיצד איכות חייכם הייתה משתנה? מה היה מתאפשר לכם? איך הייתם מרגישים בזמן שאתם מצליחים לתפקד ולשהות במקומות האלה? אנחנו דוגלים במשפט, שאם אתם רוצים יותר עבור עצמיכם, אנחנו פה בכדי לנסות ולראות איך אפשר להשיג את זה. אתם לא חייבים להתפשר על איכות החיים שלכם.

או השאירו פרטים כאן


מאמרים