היפוכונדריה – חרדת בריאות

היפוכונדריה - חרדת בריאות או פחד ממחלות

המילה היפוכונדריה מורכבת מצמד המילים ביוונית – היפו שפירושו "מתחת" וכנודרוס שפירושה "סחוס". ביוון העתיקה חשבו כי כאבים לא מוסברים מקורם באיברים שמתחת לסחוסים כמו הטחול. בתקופה הנוכחית משמעות הביטוי היפוכונדריה מיוחסת לתחושת פחד מוגבר ודאגה רבה לבריאות.

ייתכנו מחשבות ועיסוק מוגבר בכל הקשור להדבקה במחלות, חיידקים וכל הקשור לתחום הבריאות שלנו. במצב בו אנו סובלים מחרדת בריאות, הדאגה העיקרית היא שאנו או בני משפחתינו יחלו או ידבקו במחלה קשה או חשוכת מרפא.

חלק מהחרדה עוסקת גם במצבים של הדבקה עצמה וגם בחוויה של להיות חולה או לחוש שלא בטוב. מצב שזה עשוי לגרור השלכות רבות על תפקוד חיינו, רווחתנו הנפשית ואיכות החיים שאנו רוצים לעצמינו.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

בהמשך המאמר שלנו, תראו רשימה של תסמינים, מחשבות או רגשות שייתכן ותזדהו עם חלק מהדברים. אפשרות נוספת היא שזה מישהו/י בסביבתכם הקרובה שאתם שמים לב למה שקורה איתם, ואתם מחפשים דרכים לעזור להם או להפנות את תשומת ליבם.

אחד הדברים העיקריים זה לשים לב מתי ההשלכות על חיינו ורווחתנו הנפשית לא מאפשרות לנו להתמודד עם הדברים לבד. לא צריך להגיע למצבים קיצוניים כדי לפנות לעזרה, רצוי ועדיף דווקא בהתחלה כשאנו עוד בספק או לא בטוחים – לפנות ולבדוק ביחד בפגישה אם אכן יש צורך ולנסות לחשוב ביחד מה המענים שאתם צריכים ביחד איתנו.

תחשבו על זה כמו שריר שנתפס לכם, לא צריך לחכות שהוא ממש יכאב כדי לשחרר ולנסות לחשוב על דרכים ביחד כדי להגמיש אותו ולחמם את המקום. מה יקרה אם לא תטפלו בשריר הכואב? ייתכן והכאב יגדל, ויקרין לאיזורים נוספים. כמו שקורה לרוב במצבים של חרדה או קושי שלא מקבלים מענה.

ייתכן שתישארו עם שריר תפוס שאתם לומדים לחיות איתו. אתם בעצם תחליטו כיצד אתם מעוניינים אם אתם מעדיפים ומעוניינים לשפר את חייכם.

או השאירו פרטים כאן

איך אני מזהה אם אני או מישהו יקר לי סובל מהיפוכונדריה?

אם את/ה מזדהה עם חלק מהדברים הרשומים פה, אנו ממליצים כן לפנות עזרה ולא להישאר לבד עם הדברים:

מבחינה מחשבתית ייתכן ויהיו מחשבות רבות של דאגה וחששות על כך שאנו נחלה או מישהו מיקירינו יחלה. ייתכן ויהיו מחשבות הקשורות לביטוי גופני שאנו מרגישים ונשייך אותו למחלה או בעיה פיסית מסוימת, ייתכנו מחשבות על כך שאנו צריכים לברר ולבדוק, להשיג מידע ולהבין מה קורה לנו כל הזמן.

מחשבות העוסקות לאבחון עצמי של מחלות או קשיים גופניים, מחשבות על דברים שצריך לעשות כדי להימנע ממחלות או לאבחן מבעוד מועד חולי.

מבחינה פיסית ייתכן ויהיו ביטויים של חרדה ופאניקה כמו דופק מוגבר, לחץ בחזה, נמלול בידיים, נשימה כבדה, אי שקט בגוף, עצבנות בגפיים, כאב ראש, כאב בטן, תחושות של כאב סומטי (שאין לו מקור אורגני אלא הרקע לכאב או נפשי), סחרחורות, בחילות, ועוד ביטויים הקשורים לתחושות של חרדה.

מבחינה רגשית ונפשית ייתכן ונחוש אי שקט, דאגה מוגברת, בושה רבה, מבוכה, אשמה על דברים שעשינו או לא עשינו כדי להיזהר מפני מחלות, חוסר ביטחון לפעול ולהתנהל בצורה חופשית, פחד מוגבר ותחושה מוגברת של תסכול ובלבול ועוד תחושות המאפיינות חרדה. לאורך זמן ייתכנו גם מצבים של ייאוש וחוסר אונים, תחושות של דכדוך ובדידות שנובעת לרוב, על רקע התמודדות מורכבת עם חרדה לאורך זמן או בעוצמות גבוהות.

מה אנו עשויים לראות מבחינה התנהגותית?

לעיתים קל יותר לזהות את המצב שלנו, כאשר אנו שמים לב דווקא להתנהגות או לתגובות שלנו למצבים מסוימים. כנראה שאם מישהו בסביבתכם סובל מחרדת בריאות, אנחנו נזהה זאת טוב יותר על ידי התבוננות בתגובות ובהתנהגות שלו:

  • הבעת דאגה מוגברת וחששות העוסקות בהדבקה או במצב בריאותי.
  • אי שקט ועוררות מוגברת הקשורה למצב רפואי או בעקבות עיסוק בבריאות.
  • הבעת דאגה מוגברת לכך שתחושות בגוף קשורות למצב רפואי מורכב יותר או מחלה קשה.
  • עיסוק מוגבר או הימנעות בהשגת מידע אודות מצב רפואי כגון: קביעה או ביטול של תורים לרופאים ובדיקות רפואיות.
  • ביטול או הפחתה בחשיבות דברי מומחים רפואיים או ניפוח וייחוס יתר של המידע.
  • פגיעה במישורי החיים עקב תחושות מוגברות של חרדה ועומס רגשי על רקע התעסקות אובססיבית בחולי אפשרי.
  • הימנעות והפחתה משמעותית ממקומות או פעולות מסוימות ביומיום כמו ביקור חברתי ולחיצת יד.
  • בדיקות חוזרות והתעסקות חוזרת עם איזורים מסוימים בגוף כמו למשל מעקב אחר שומה בעור או כאב כלשהו.
  • בדיקות וחיפוש אחר מידע באינטרנט כדי לאבחן או לזהות בעיה רפואית.
  • דיבור רב על האפשרות שתחלה או מצבך הרפואי ידרדר.
  • מציאת תימוכין לתחושות במאמרים אקדמיים ובדיקה אם זה תורשתי ועובר במשפחה.
  • קריאת כתבה בעיתון והתחלה של התעסקות שיש לך את הבעיה הרפואית
  • גם ללא תסמינים ישנה תחושת דאגה מוגברת ופחד לחלות.

ישנם ביטויים נוספים שיכולים להיות בהתאם לאורח החיים שלנו, אך חשוב לשים זאת מתי המצב הנוכחי משפיע עליכם או על מישהו בסביבתכם באופן שמחמיר, שמעכב אותנו בחיינו ומשפיע על מצבנו הנפשי.

כיצד המצב הנוכחי עם מגפת קורונה משפיע על חרדת הבריאות שלנו?

קודם כל אם הגעתם אלינו כנראה הזדהיתם עם חלק מהדברים שרשומים פה. בתקופה הנוכחית בעת שכל העולם מתמודד עם קורונה, והנחיות משרד הבריאות לשמור על הגיינה, להיזהר במגע ולבדוק תסמינים שוב ושוב – אנו רואים עלייה חדה בפניות על רקע חרדת הבריאות, והחמרה משמעותית אצל מי שסובל מכך עוד לפני התקופה הנוכחית.

רחיצת ידיים המוגברת, העיסוק במדורי החדשות בנתונים סטטיסטיים, בדיקת חום וקריאת שלטים במרחבים ציבוריים יכולים לעורר ולהחריף את תחושותינו אודות העיסוק לחלות בקורונה בפרט או בכל מחלה אחרת.

גם כניסה לעונת החורף עשויה להוות סמן מקדים לכך שאנו עשויים לחוש חרדה מוגברת, לקראת מחלות החורף וגם דיווח על סגר נוסף או עלייה בתחלואה המדווחת על נדבקי הקורונה בארץ ובעולם. המצב הנוכחי ללא ספק מקושר לעלייה ברמת החרדה בכלל מישורי החיים ובפרט סביב חרדת בריאות.

אז מה אנחנו נעשה ביחד במסגרת טיפול בחרדת בריאות?

קודם כל נתאים את הכלים אליכם בטיפול. אנו נמשיך לשים לב ולזהות באילו מצבים המצוקה מתעוררת והאם יש מצבים נוספים שעל רקע זה השתרשה או הוחרפה חרדת הבריאות. ננסה להבין קודם כל איפה איכות החיים שלכם נפגעת ומה הייתם רוצים להשיג בטיפול.

ננסה ביחד לחשוב מה מעכב אתכם בדרך לשם, ובאמצעות למידה הדרגתית נלמד כיצד לעבוד עם מה שקורה לנו בזמן קושי. נלמד ביחד דרכים חדשות להתמודד ולהרחיב את התפיסה שלנו על המצב, את יכולת הבחירה כיצד להתנהל ולהתמודד במצבים מורכבים ואת היכולת לשהות ולהיות בנוכחות רגשות לא נעימים.

אם יש לכם ספק אם זה עשוי להתאים לכם אנחנו ממליצים לכם לקבוע איתנו פגישה כדי שתוכלו להבין יותר טוב, מה צפוי להיות בטיפול וכיצד נוכל להתאים ולסייע לכם בהיפוכונדריה.

או השאירו פרטים כאן


מאמרים