חרדה חברתית

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא הפרעה הנפוצה אצל כ-10% מהאוכלוסייה בתרבות המערבית. מדובר בתחושת פחד מוגבר, חרדה מוגברת או דאגה מוגברת ממצבים חברתיים או פעולות מסוימות בציבור, בהם אנו עשויים להיבחן / להיבדק על ידי אחרים.

בעת חשיפה למצבים חברתיים אלו, החרדה תתבטא במחשבות על האופן בו אחרים יתפסו או יחוו אותנו באופן שלילי, ידחו אותנו ולא יקבלו אותנו. מחשבות הכוללות השוואות מול אחרים, מודעות עצמית יתרה לגוף ולתחושות, ביקורת עצמית רבה, והלקאה עצמית על האופן בו אנו מתנהלים או לא מצליחים להתנהל במצב הנתון.

מבחינה רגשית, יתכנו תחושות של בושה, אשמה, תסכול, כעס, אי שקט, עצב, בדידות, וייאוש. אנשים הסובלים לאורך זמן מחרדה חברתית מוצאים עצמם מתקשים להביא עצמם לידי ביטוי בשלל מצבים, ונמנעים ממצבים עקיפים העשויים להוביל למפגש חברתי או תקשורת בינאישית.

החרדה החברתית יכולה לנוע על רצף הכולל הימנעות ממצבים ספציפיים כגון דיבור מול קהל, סירוב ללכת לבית ספר או לצאת לדייטים, מניעת קשר עין, הימנעות מאינטימיות בשיחה, הימנעות מרחצה בים או אכילה בחברת אנשים. עשויה גם להתפתח לידי מצבים של אי יציאה מהבית, הסתגרות, הימנעות מתקשורת אנושית עד פגיעה ממשית בתפקוד בשלל מישורי חיים.

או השאירו פרטים כאן

כיצד מתבטא הפחד?

הפחד מהסביבה החברתית יכול לבוא לידי ביטוי במספר מישורים:, פחד להעליב או לפגוע באחרים,  הימנעות מפעולות מסוימות בסביבת אנשים כדוגמת שתייה, אכילה, שימוש בשירותים ציבוריים, כתיבה או הצבעה בציבור.

מחשבות על כך שיבקרו אותנו, יתייגו אותנו כמשוגעים, מוזרים, חריגים וידחו אותנו, השוואות רבות על אחרים, התעסקות בזיכרונות כואבים של דחייה חברתית או השפלה ועוד.

חלק מהביטויים הפיסיים המופיעים בחרדה חברתית, הינם קשורים באופן ישיר או עקיף עם מפגש חברתי או צורך להיות ולתפקד במצב חברתי. לעיתים רק המחשבה או השיח על כך יעורר תחושות ומחשבות כואבים.

הביטויים לרוב קשורים לביטויים פיסיים של חרדה על גווניה, כגון: הסמקה, הזעה, רעש, דפיקות לב מואצות, תחושת חום או קור, צמרמורות, כאב ראש, סחרחורות, כאב בטן, קושי לנשום או נשימה מוגברת, תחושות של שיתוק או ניתוק מהסיטואציה, תחושה שהגוף דרוך והשרירים קפואים או נמתחים, נמלול באצבעות הידיים והרגליים, פה יבש ותחושת צמא מוגברת ועוד.

לעיתים רק השיח או העלאת המודעות למחשבות העוסקות המתעוררות בחרדה חברתית – יעורר תחושות לא נעימות בגוף ומחשבות לא נעימות. בטיפול מותאם, בפרט בטיפול קוגנטיבי התנהגותי – האפשרות לחוות ולהתקרב לחוויה לא נעימה, במרחב בטוח ושמור- יאפשר לפתח מסוגלות וקבלה עצמית.

איך מתמודדים עם חרדה חברתית?

בהתמודדות עם חרדה חברתית לאורך זמן, אנו מתמודדים עם תחושות קשות ותחושה שגוברת יותר ויותר שאנו לא מסוגלים להתמודד עם מצבים בחיינו. המעגל חרדה מתגבר וככל שמנסים להימנע ממקומות ומצבים חברתים כך אנו סובלים יותר.

הסיכון גובר לבעיות נוספות שיתלוו כגון: דיכאון, הפרעות אכילה, בעיות שינה, בעיות דימוי גוף, ייאוש, בדידות, מחשבות אובדניות, ערך עצמי נמוך, חוסר משמעות, ריקנות, ביטחון עצמי נמוך, תחושה שאנו לא מסוגלים, "דחויים/פגומים" וכן הלאה.

למעשה נוצר מצב של מעגל משוב חיובי: אנו לא מעוניינים לפגוש את החרדה או החוויה הקשה שהמפגש או המרחב החברתי מעורר בנו, נמנעים ממצבים או פעולות שעשויות לחשוף אותנו לסבל הכרוך בכך (מחשבות ביקורתיות, רגשות כואבים, גוף במצוקה), ובכך אנו מנציחים מצב בו אנו לא מצליחים להתמודד ומרגישים רע עוד יותר.

הקושי גדל והתסכול גם כן, כיוון שאנו נמנעים מעוד ועוד מצבים ומקומות בחיינו. אנו מגבילים את עצמינו בכל מיני פעולות ומרגישים שאין לנו יכולת להתנהל בסיטואציה והערך העצמי שלנו יורד לתהום.

איזה טיפול יש לחרדה חברתית?

יש הרבה סוגי טיפולים בסגנונות וגישות שונות לטיפול בחרדה חברתית כדוגמת טיפול דינאמי הבודק דפוסי התקשרות מהילדות או סגנונות התפתחות אישיותיים. אנו ננסה כמובן להתאים את השיח והקצב של הטיפול על פי מה שמתאים לכם, ועל פי הסגנון שלכם. הטיפול המוכח מחקרית שנמצא יעיל במקרים של חרדה חברתית הינו CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

אנחנו נשתמש בטכניקות המתבססות על גישות פסיכולוגיות מגל שלישי של CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב מיינדפולנס מהשנים האחרונות, אשר נמצאו יעילים יותר) כגון  ACTטיפול בקבלה ומחויבות. במקביל תהיה התמקדות בביסוס ברית טיפולית שמאפשרת מרחב בטוח ומבוסס אמון בחדר הטיפולים להתנסות, שיח וחקירה משותפת.

מה נעשה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בפועל?

כאמור שוב, נתפור את החליפה בצורה יסודית בהתאם לגוון הטיפולי שמתאים לכם והקשיים שאתם באים איתם. ישנם אנשים שיצטרכו יותר עבודה התנהגותית, עם מטלות בית. חלק יצטרכו יותר עבודה על תפיסות וזיהוי של מחשבות שמפעילות אותנו.

אחרים יצטרכו ללמוד יותר טכניקות של נוכחות וקשיבות לגוף ולחוויה בכאן ועכשיו כי הם תקועים במחשבות על העתיד או העבר. הטיפול בסוף מתבסס על כמה סבלנות וכמה תקווה יש לנו כדי להחזיק תהליך של עבודה משותפת. כמובן שגם על זה נעבוד כדי שנוכל לשים את המוקשים בצד, ולהתקדם למטרות שנשים לנו ביחד.

ובכל זאת יש דוגמא לתהליך עבודה של טיפול התנהגותי קוגנטיבי לחרדה חברתית?

כן דוגמא לזה יכולה להיות שבתחילת הטיפול נבחן יחד איפה האזורים והמרחבים שאיכות החיים והתפקוד שלך נפגעו. ננסה לחשוב יחד מה בעצם מייצר את הקושי, מעכב אותך ואיזה מחירים אתה משלם על זה.

לאחר מכן ננסה למפות מה אנו מעוניינים להשיג בדרך המשותפת שלנו, ומה אנו מזהים שקורה לנו ברגע הנוכחי – שלא מאפשר לנו להתמודד ולתפקד כפי שאנו מעוניינים בסיטואציה הנתונה. נראה כיצד אנו יכולים לשחרר את עצמנו מהמאבק העצמי הכרוך בהרבה סבל של ביקורת עצמית, אשמה ובושה.

נפעל לביסוס קבלה עצמית הכרוכה בהעלאת או ביסוס ערך עצמי, מסוגלות עצמית וחיזוק הביטחון העצמי. נרשה לעצמינו ללמוד להיות במצבים כואבים – מביכים, משפילים, בודדים ומייאשים, בכדי לאפשר לעצמינו לראות שזה בסדר להיות לא בסדר, וכיוצא בזאת להתרחק מהסערה הפנימית שאנו נקלעים עליה ומעכבת אותנו בדרך שלנו.

נתחיל לתרגל ולהרגיש נוכחות וקשיבות לעצמנו בכאן ועכשיו, באיזה פעולות מקדמות או מעכבות אותנו, ונתרגל גמישות פסיכולוגית של בחירה מול שליטה, תוך תנועה אל עבר המטרות מונחות ערכים שנרצה להשיג בכל תחום בחיינו. נשמע מורכב? כנראה שלא הייתם איתנו בטיפול.

בסוף אנו יוצאים למסע ביחד. הפואנטה היא לנסות להיות ביחד עם הקושי, באשר הוא. זה כשלעצמו בפרט בחרדה חברתית, עושה המון. כשיש מישהו שלא שופט או מבקר אותך, ובאמת נמצא שם עבורך. בנוסף ננסה ללמוד מה אפשר לעשות אחרת, ולאן אנחנו רוצים להגיע בסוף.

טיפול בחרדה חברתית יכול להיות ממוקד לחרדה זו או לעבוד על עוד חלקים בחיים שלכם שאתם מעוניינים לעבוד עליהם, או על קשיים נוספים שמרגישים צורך. מבטיחים שננסה לצייד אתכם בכלים לדרך, גם אם מפותלת וקשה – אנחנו נהיה שם ביחד, אם תאפשרו לנו.

או השאירו פרטים כאן


מאמרים