איך מתמודדים ומטפלים בחרדה?

הלחץ החברתי, עומס העבודה והחוסר בשינה, מצבי משבר כמו מלחמה או אסון טבע, הציפיות של העולם החברה והסביבה מאיתנו, תרבות השפע והתחרותיות, מודל היופי וההצלחה שאנו רואים במדיות החברתיות ובעיקר התחושה הגוברת שאין לנו מנוחה מהעולם הפנימי שלנו עשויים לעורר כל מיני ביטויים של חרדה בחיינו.

תחושות אלה מעוררות אי נוחות רבה עד מצב של הימנעות מפעולות מסוימות, מקומות מסוימים ואנשים מסוימים – כל זאת בכדי לא לפגוש ולא לשהות במצב שמעורר בנו אי נוחות וכאב נפשי רב. כיום ניתן להתמודד עם תחושות אלה ולטפל בחרדות ובתחושות העולות מן החרדה.

התקשרו ל 076-599-3527 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

טיפול בחרדה - עושים דברים אחרת - ולא עוד מאותו דבר

הרגשות שאנו נחוש במצב שמעורר בנו אי שקט וחרדה עשויים להיות רבות: חוסר אונים, ייאוש, פחד, אימה, בדידות, כעס, אשמה, בושה, תסכול, בלבול, תחושה שאנו עומדים למות או יקירנו עומדים למות, עצב, מבוכה ועוד.

המחשבות שיתעוררו אצלנו יהיו קשורות לרוב לכך שאנו לא מסוגלים להתמודד עם מה שקורה, דאגה מפני העתיד, שחזור וזיכרונות מהעבר, ביקורת עצמית רבה. אלה מחשבות הנוגעות להשוואה לאחרים על איך הם פועלים במצב הנתון או בכלל בחייהם, אשמה או בושה על איך שאנו פועלים ומתמודדים, מחשבות על כך שהעולם הוא מקום מאיים ולא בטוח עבורנו או במצב מסוים מסכן אותנו. תחושות לפיהן לאנשים לא אכפת מאתנו או שהם לא רואים אותנו, ולפיכך אין לנו משמעות ואין לנו ערך.

זאת הדרך של התודעה האנושית או בשמה השני המערכת הקוגניטיבית שלנו, להתמודד עם מצב של חרדה – לנסות להסביר, להרגיע או להעצים בכדי לעורר את מערכת העצבים והגוף שלנו לפעולה כלשהי.

לאורך זמן, מצב של חרדה שכזאת עשוי להוביל לדיכאון, ולבעיות נפשיות אחרות כמו בעיות שינה, הפרעות אכילה, ערך עצמי נמוך, ביטחון עצמי ירוד, הימנעות ממפגשים חברתיים, בדידות, הימנעות מפעילויות מסוימות, חוסר מוטיבציה, תחושת תקיעות בחיים, חוסר משמעות וריקנות, הימנעות מאינטימיות ומין, גמגום, התמכרויות לחומרים שיסיחו את דעתנו מהכאב הנפשי, ועוד שלל תסמינים על רקע של חרדה.

חרדה בעולם המערבי של ימינו

העולם המערבי לא מסייע לנו בנושא ומוסיף לנו דאגות רבות וציפיות מאוד גבוהות לעמוד בהם. כך נוצר מצב שכשאנו שמים לב למה שקורה איתנו ולקשיים שאנו מתמודדים איתם נוצרת מודעות, אשר מעוררת את התחושות בגוף ואת המערכת הקוגניטיבית שלנו, במטרה להסביר לעצמנו למה זה קורה. בכך אנו עוד יותר נלחצים, חשים מועקה נפשית ומנסים להסיח את דעתנו מהקושי הנפשי והגופני שמתגבר.

הסחות דעת והימנעות הן תגובות טבעיות והן בעצם האופן בו לימדו אותנו להתמודד ולחשוב כל חיינו כשעולה כאב נפשי וכשאנו מוצפים בתחושות לא נעימות. הרצון להיאבק בעצמנו, לגרום לעצמינו להירגע בכוח, לנסות להפסיק את הכאב הנפשי והמועקה שאנו חשים – יוצרים עוד מעגל של סבל מתמשך, ובכך – החרדה מתגברת לאורך זמן.

הרי אם אגיד לכם שאתם יכולים לשלוט בשמש או בגשם – הייתם צוחקים ומבינים שזה ברור שלא נוכל לשנות את המזג אוויר בחוץ. אך כשמדובר במזג אוויר הפנימי שלנו – אנו מעוניינים להפסיק את הסערה ולשלוט עליה שוב ושוב.

כמובן שלא נוכל לשלוט בסערה החיצונית וגם לא בסערה הפנימית. (נרחיב על כך בתוך הטיפול ונבין איך לעשות את הדברים אחרת).

לפעמים נחוש הקלה קלה כשננסה להסיח את דעתנו או להימנע מהסבל שאנו חשים – אך ברוב הפעמים ההקלה תהיה זמנית, והקושי הנפשי שיבוא לאחריו יתגבר ויחזק את כל מעגל החרדה שוב.

דימוי יפה לכך הוא שאנו בעצם מנסים לכבות מדורה באמצעות שמן – בהתחלה המדורה מעט קטנה, ומיד לאחר מכן השמן (הימנעות והסחת דעת בשלל דרכים) מוביל למדורה גדולה יותר. כך גם עם חרדה ומצבים נפשיים מורכבים נוספים.

המשפט שאני אומרת שוב ושוב במהלך טיפול בהפרעות חרדה הוא "אנחנו עושים דברים אחרת ולא עוד מאותו דבר". או במילים אחרות, הימנעות או מאבק בעצמנו וניסיון לשלוט בחרדה – מובילים לעוד חרדה ועוד סבל. ולכן, אנחנו צריכים לעשות דברים אחרת.

אז איך בעצם מטפלים בחרדה?

  1. מנסים לזהות את הדפוסים והביטויים שמעוררים את החרדה והקושי הנפשי
  2. מבינים את החוויה שלנו בתוך זה – מחשבות, רגשות, ביטויים פיסיים
  3. עובדים על גמישות פסיכולוגית וקבלה של החוויה (להבדיל מניסיון לשלוט בחרדה)
  4. מפתחים באמצעות הרגלים התנהגותיים מסוגלות עצמית להתמודד עם חוויות ורגשות קשים ולהיות בקבלה.
  5. חותרים אל עבר מטרות מכוונות ערכים – מזכירים לעצמינו מה אנחנו רוצים לעשות אחרת, במה אנחנו יכולים לשלוט ובמה לא. מה מעכב אותנו ומה תורם לנו (להבדיל ממה נכון ומה לא נכון).
  6. מזכירים לעצמנו שוב למה המאבק והרצון לשלוט במזג אוויר הפנימי שלנו – מייצר יותר סבל ומגביר חרדה.
  7. מפתחים קשיבות, תשומת לב וחמלה עצמית אל מול הקולות והסיפורים שמעכבים אותנו בדרך.
  8. מאפשרים לעצמנו חקירה עצמית ויצירת קשר טיפולי מטיב, המאפשר למידה עצמית.

באילו כלים נשתמש בטיפול בחרדה?

אנו מנסים להתאים את הכלים לאדם ולמה שמתאים לו בחייו. הקצב הוא שונה ואנו מנסים לעבוד בצורה שמותאמת לאופן החשיבה וההתנהגות של האדם. "נתפור את החליפה המתאימה, ונצייד אתכם בכלים מותאמים בהתאם למסע שאתם עוברים".

בין היתר נוכל להשתמש בכלים של מיינדפולנס, כלים של פיתוח חמלה עצמית, כלים התנהגותיים קוגניטיביים שמאפשרים עבודה על המערכת הקוגניטיבית שמעכבת או מקדמת אותנו בדרך, ועל הרגלי החיים שמעכבים אותנו להתמודד עם החוויה המורכבת.

במהלך הטיפול לרוב נשלב גם חשיפה הדרגתית וטכניקות שיאפשרו לעבוד בצורה בטוחה ומקצועית על אזורי החרדה והקושי, כדי לבסס תחושת מסוגלות והתמודדות עם חוויה מורכבת.

הכלים יהיו מושתתים על גל שלישי של CBT, בין הגישות שאנו נשתמש: טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול פונקציונאלי התנהגותי (FAP), טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT), וטיפול CBT מסורתי.

בנוסף במצבים מסוימים, נשלב גישות אקלקטיות דינאמיות שהמוקד שלהן הוא הקשר הטיפולי, הרגש והחוויה שבחדר כמו גישה התייחסותית וכלים נוספים בהתאם לבעיה כמו EMDR, P.E  וכן הלאה.

למי מתאים טיפול בחרדה?

אנו מטפלים בכל הגילאים, ותופרים את החליפה הנכונה בהתאם לקושי ובהתאם לסוג האדם שפונה אלינו. כל מי שמרגיש צורך לקבל מרחב בטוח לשיחה, מרגיש צורך להבין מה קורה לו או לה, מרגיש שאיכות החיים שלו נפגעת והתפקוד יורדת. למי שמעוניין לקבל כלים פרקטיים לשינוי התנהגותי קוגניטיבי, למי שמעוניין לעבוד על תחושת סיפוק ומשמעות, ולמי שמעוניין לפגוש את עצמו בתוך קשר טיפולי בחדר הטיפולים.

הטיפול עשוי להיות ממוקד לבעיה ספציפית, למשל קשיי שינה או לתחושת מועקה וחרדה כללית שמכבידה בתקופה מסוימת בחיינו ומשפיעה על איכות חיינו. אורך הטיפול ינוע בין 4 חודשים (טיפול קצר מועד ממוקד בעיה) לבין טיפולים ארוכי טווח להתפתחות עצמית של כמה שנים לבעיות משולבות ולטיפול עומק הנוגע בשלל מרחבים וקשיים.

סוגי החרדות

החרדה יכולה להתפתח בשלל מישורים בחיינו, להפוך לחרדה ספציפית מפני פעולות מסוימות כדוגמא חרדת נהיגה, חרדת טיסה, חרדת ביצוע, חרדה מפני מקומות פתוחים או סגורים, חרדה מפני קהל, חרדה חברתית ועוד.

היא יכולה להיות חרדה אקוטית וספציפית שתתפתח על רקע מצוקה קשה, אירוע טראומטי או תחושת חוסר ערך בחיים – פוביה מפני חרקים, כלבים ליצנים וכן הלאה, התקפי פאניקה, ASD- חרדה שלאחר אירוע טראומטי, חרדה כללית, ייאוש ודכאון על רקע חרדה כרונית, ועוד.

היא יכולה להתבטא במישורים מסוימים כמו הפרעות אכילה, אכילה רגשית, קשיי שינה ואינסומניה ועוד

החרדה יכולה להתלוות לבעיות נוספות כמו דיכאון עמיד או פוסט טראומה, מצבים של התעללות וקשיים בתוך קשרים בינאישיים כמו טראומה מורכבת, טראומה מינית, ועוד.

והיא יכולה להפריע לתפקוד ולהוביל לשלל התנהגויות שמפריעות לנו לתפקוד כמו: בעיית שליטה בכעסים, קושי באינטימיות, גמגום, אגרנות כפייתית, חרדת בריאות, הפרעה טורדנית אובססיבית – OCD, ועוד.

מתי לפנות לטיפול והאם אני צריך להיות במצב קשה כדי לפנות לטיפול?

להיפך. ככל שניטיב לקבל עזרה מוקדם יותר, לאפשר לעצמינו להיות במרחב בטוח שמאפשר לנו שיח ועבודה משותפת על הקשיים שלנו – כך נוכל להטיב עם עצמינו באופן מהיר יותר. המחשבה שצריך להגיע לקצה גבול היכולת שלנו – הינה מחשבה שלרוב מובילה להרבה סבל וגורמת לאנשים לחכות ולהמתין עד שכבר אינם מסוגלים יותר. טיפול נפשי איכותי יאפשר לעבוד ולהתקדם בחיינו, גם כשאנו לא בתחתית ובתהום, ואוסיף ואומר דווקא – כשאנו במצב מטיב. להישאר לבד עם הדברים לרוב מכביד עלינו יותר, ומוסיף בעיות לאורך זמן.

במילים אחרות – לא צריך לחכות שנהיה במצב קשה ומורכב. אפשר ליהנות מהיתרונות של טיפול נפשי גם כשאנו במצב יחסית טוב, ולאפשר לעצמינו חקירה ומרחב בטוח להמשך התפתחות באופן שנרצה.