חרדה – ממצב טבעי אבולוציוני לבעיה הדורשת טיפול בימינו

חרדה היא למעשה תגובה פיזית ורגשית מוגברת לתחושת סכנה, מתוך צורך טבעי לשמור על עצמינו. מצב של חרדה הינו מצב אבולוציוני משחר ההיסטוריה האנושית, מתקופת האדם הקדמון, אשר נועדה להגן עלינו ולאפשר לנו להגיב ולתפקד במצבי סיכון של חיים ומוות, בתקופות בהם בני אדם היו נדרשים לשמור על חייהם מפני טורפים וסכנות רבות, ולצוד את מזונם בכדי לשרוד.

בתקופה בה בני האדם היו צריכים ללקט ולצוד את מזונם, ולהישמר מפני חיות טרף – החושים היו מתחדדים, הדופק היה מואץ, השרירים נדרכים ונמתחים, הנשימה מואצת, חום הגוף עולה במטרה לסייע כאינסטינקט, לברוח מפני הסכנה האורבת, או לתקוף בכדי לצוד את המזון.

במקרים מסוימים כאשר חשנו בתקופה הפרה-היסטורית שאין לנו אפשרות להתמודד עם הסכנה על חיינו, היינו קופאים ומעמידים פני מתים. גם היום ניתן לראות חלק מהחיות בטבע עושות זאת, בכדי לגרום לטורף לחשוב שאנו מתים ולאפשר לסכנה לחלוף.

שלושת התגובות ההיסטוריות שלנו למצבי סכנה, שנכללים תחת חרדה, נקראים גם שלושת "ה-Fים":

  • Fight – לתקוף חזרה – החושים מתחדדים, אי שקט, דופק מואץ, לחץ דם עולה, נשימה מהירה, סומק והזעה.
  • Flight – לברוח מהסכנה – שרירים נמתחים או נרפים, תחושת קור, רעד בגוף, צמרמורת, בחילה, חולשה, דופק מהיר, מיחושים בגוף ועוד.
  • Freeze – לקפוא במקום עד שהסכנה תחלוף – תגובה אינסטינקטיבית למצבי דחק קיצוניים, כאשר איננו מסוגלים לשאת את תחושת האימה והסכנה- ניתוק מהגוף, נמלולים ועקצוצים בגוף, קפיאה של הגוף, תחושת שיתוק, איבוד זיכרון זמני, סחרחורות, קליטת מידע מהסביבה יורדת, ותחושה שאנו לא נמצאים או צופים על עצמינו בסיטואציה המעוררת חרדה.

תגובות אלה, בסיטואציות בהם אנו אכן במצב של סכנה ממשית, עשויות לסייע ולעזור לנו להגן ולשרוד על עצמינו או אהובינו. אך בחיים המודרניים והמערביים אין אריה או חיה טורפת שאנו צריכים להישמר מפניה.

או השאירו פרטים כאן